שופטת בית המשפט המחוזי, ד"ר מיכל אגמון, קבעה כי התעריפים , שקבעה המדינה משנת 2007 לטובת אשפוז סיעודי נמוכים מידי ואינם מאפשרים קיום בכבוד של חולים סיעודיים.
האשפוז הסיעודי אינו נכלל בתוך חוק ביטוח בריאות ממלכתי ומתוקצב עיי' משרד הבריאות ישירות, כאשר הכספים מועברים ישירות למוסד הבריאותי , בו מתאשפז החולה הסיעודי.
משפחת החולה הסיעודי או החולה הסיעודי, רשאים לבחור את המוסד הסיעודי , מתוך רשימה של מוסדות מורשים עיי' משרד הבריאות.
במכרז שפרסמה המדינה , נקבע כי תעריף האשפוז היומי במוסד סיעודי , ינוע בין 290 ₪ ל- 301.6 ₪ .
העותרים שכללו בתוכם מוסדות סיעודיים , שזכו במכרז משרד הבריאות ואלו שלא זכו במכרז או לא נגשו כלל, בגלל חוסר כודאיות של המכרז, טענו שהתעריפים מינימאליים וכדי שיוותר רווח סביר בידיי המוסד הסיעודי, על התעריף להיות מינימום 336.15 ₪ ליום אשפוז.
בעבר התעריף ליום אשפוז בבית חולים ממשלתי , עמד על 500 ₪ ליום אשפוז.
לאחר שהמדינה נאלצה עיי' בית המשפט להביא את התחשיב על פיו חישבה את תעריף עלות האשפוז, התברר כי התעריפים היו מותאמים למכרז משנת 2005 ולא הביאו בחשבון את התייקרות עלויות האשפוז וכוח האדם.
השופטת קבע כי הזכות לבריאות והזכות לאשפוז בתנאי בריאות מינימאליים, מעוגנים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי.
אם המדינה החליטה להפריט את שירותי הרווחה , עליה לדאוג לקיום בכבוד של המאושפזים תוך כדי מתן שירות מינימאליים לחולים ודאגה לרווחיות המוסדות.
השופטת קבעה כי על המדינה להוציא מכרז חדש בו ישתתפו מחדש , גם המוסדות שלא השתתפו במכרז הקודם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה